
הדברת חולדים/ חפרפרות
רבים נוטים לבלבל בין חולד לחפרפרת, בשל מראם החיצוני והעובדה ששניהם חיים מתחת לאדמה בעיוורון מוחלט, אך האמת היא שבכל שאר המאפיינים – הם אינם דומים כלל וכלל.
גופו של החולד נראה כמו גליל מאורך המכוסה פרווה קצרה וצפופה, הוא נטול זנב, עיניו שקועות מתחת לעור הגולגולת שלו ומכוסות בקרום דק (זוהי הסיבה להיותו עיוור). שיניו בולטות, ראשו שטוח ובעזרתו הוא דוחף את שאריות האדמה אשר בה חפר – אל מחוץ למחילתו.
למעשה, בישראל לא קיימות חפרפרות, ואם אנו מוצאים מערום של אדמה בחצר (תלולית של חול) בגודל ממוצע של כ 30 ס"מ קוטר וגובה, כנראה שמדובר בעבודה של החולד.
בישראל קיימים 4 סוגי חולדים: חולד כרמלי, חולד גולני, חולד גלילי וחולד יהודה.
החולד ניזון בעיקר מצמחים, פירות וירקות ומזיק ישירות לענף החקלאי וגינות הירק הפרטיות.
הנזקים שגורם החולד לאדם
עיקר הנזק שגורם החולד לאדם הוא פגיעה בחזות הגינה והחצרות- החולד מצוי על פי רוב בבטן האדמה- מתחת לקרקע. אך לעיתים הוא יוצא החוצה- ותוך כדי כך הוא דוחף את האדמה ומשאיר בחצר תלולית של חול. תלולית זו הורסת את הדשא ואת הגינון- וכאשר יש נוכחות מוגברת של חולדים- התופעה חוזרת על עצמה בתדירות גבוהה.
כיצד מדבירים חולדים?
פתרון של בעיית חולדים- מחייבת מקצועיות!
לא כל אדם ואפילו לא כל מדביר, מיומן דיו לפתור את בעיית החולדים, אשר מחייבת מקצועיות וניסיון.
מתוך תלולית האדמה, המדביר יאתר את המחילה של החולד- על פי טריותה וריחה, ואז בצע בה פעולת הדברה- אשר תמגר את אוכלוסיית החולדים במערכת המחילות הקרובה לתלולית.
פתרון נוסף- שימוש בדחיין אלקטרוני נגד חולדים- זהו דחיין מקצועי הנראה כמו יתד, בגודל של כ- 50 ס"מ- שותלים אותו באדמה- והרעש שהוא מפעיל, מייצר גלי קול בתדר גבוהה וצורם- אשר מרחיק את החולדים מהאזור המטופל.
ראה דחיין סונרי.